הסכם לחיים משותפים, מהו?

לבני זוג גברים או לבני זוג נשים, שחיים יחד במדינת ישראל, למעשה אין אפשרות פורמלית אמיתית להנשא וליהנות כמו כל זוג הטרוסקסואלי מהחקיקה המקיפה והפסיקה שהתפתחה בנושא שבאה להגן על בני זוג נישואין, הן מהבחינה הכלכלית, מבחינת הסטאטוס, הדאגה אחד לשני וכן הלאה. וכמו בכל דבר, כשאין אפשרות לגיטימית מעוגנת בחוק להסדיר את הסטאטוס בין זוגות חד מיניים, נותרת האפשרות המשפטית המאפשרת להגן על הזוגות החד מיניים באמצעות הסכמים לחיים משותפים. לדוגמא אם זוג נשים מעוניינות להביא ילדים לעולם והן רוצות להיות אמהות כך שכל אחת תוכל במקרה הצורך לדאוג לילדי השניה כדאי לערוך הסכם לחיים משותפים שיעגן את הזכות הזאת בעתיד (חשוב לציין שאין הסכם זה יכול לבוא במקום אמוץ מסודר מאחד ולא מדובר בשני הורים ביולוגיים של הילד). הסכם חיים משותפים הוא בעצם חוזה בין בני זוג, אשר יוצר התחייבות משפטית תקפה ומחייבת ביניהם בכל סוגיה הנוגעת לזוגיות ולמשפחה שהקימו. במסגרת ההסכם ניתן להגדיר את מקומו וזכויותיו של כל אחד מבני הזוג כבן משפחה ואת מסגרת החיים המשותפים, לרבות האופן שבו בני הזוג רואים את יחסיהם, והאופן שבו הם מבקשים מהחברה לראותם. ההסכם קובע מהן ההתחייבויות שכל אחד מבני הזוג כלפי השני, והדבר החשוב ביותר הוא, שההסכם מתאר את יחסי הממון והרכוש שלהם לגבי הזכויות השונות והרכוש שהם מגיעים אתו לזוגיות והגורל של הרכוש אותו בני הזוג יצברו בזמן הנישואין. אין מניע גם לכלול בהסכם החיים המשותפים גם מה יקרה בזמן פירוק הזוגיות, מה יהיו הזכויות והחובות של כל צד גם במקרה פרידה.


קורה שלבני הזוג כבר יש ילדים או כוונה ללדת במקרה הטוב או אם זה לא מתאפשר אז לאמץ ילדים בעתיד. לכן הסכם חיים משותפים טוב, כאמור, יכלול גם פרק לגבי ההורות המשותפת. הפרק הזה מתאר, מפרט ומגדיר את אופי היחסים בין בני הזוג לבין הילדים ואת היקף השותפות והאחריות שכל אחד מהם נוטל על עצמו כלפיהם. למעשה ההסכם הוא גמיש ומידת הפירוט וההיקף שלו נתונים להחלטת בני הזוג, בדרך כלל נגזרת של אורך היחסים והתסריטים השונים שהם רוצים שהסכם החיים המשותפים יטפל בהם.

 
מה המבנה הקלאסי של הסכם חיים משותפים?

החלק הראשון:

החלק הראשון של החוזה בדרך כלל מתאר באופן כללי את המצב. למשל, יכתב בו, שמאחר ופלוני/ת פגש/ה את אלמוני/ת והם חיים יחד ומתכננים להמשיך לחיות יחד ולשתף אחד את השני כבני זוג לכל דבר ועניין והם מתעתדים לחלוק את שארית חייהם זה עם זה, ומבקשים לעגן בהסכם את המחויבות ההדדית ביניהם.

 

החלק השני:

החלק השני של החוזה דן בענייני רכוש וממון. בפרק זה למעשה, יכולים בני הזוג לאמץ חלקים נרחבים מהחקיקה הקיימת לגבי בני זוג הטרוסקסואלים. זאת מאחר ומדובר בחלוקת רכוש או הסדר רכושי בהסכמה. הרי כל אדם בישראל הוא אדון לרכושו וזאת זכותו לעשות עם רכושו כרצונו.  בין אם בני הזוג בוחרים בשותפות כלכלית מלאה או חלקית, או הם בוחרים לעשות הסכם מודולרי שיהיה ניתן להוסיף עליו טלאים או נספחים בהתאם לרכוש שיצברו או יירשו מקרובים וכן הלאה.

החלק השלישי:

החלק השלישי בדרך כלל מפרט מה קורה בעיתות משבר. מתוך כך חשוב להכניס פנימה לתוך ההסכם לאיזו סמכות או ערכאה ייפנו בני הזוג במקרה של סכסוך או מחלוקת.

 

לצערנו הרב, עד שלא תהיה חקיקה מתאימה בנושא אשר תסדיר את המעמד האישי ואת הסטאטוס בין זוגות חד מיניים, האופציה היחידה היא הדרך המשפטית שמסיגה הגנה חלקית אך חשובה מאוד על זכויותיו של כל אחד מבני הזוג. דווקא בשל המצב החוקי הקשה שלא מכיר בזוגיות חד מינית יש למצה את המקסימום מהאמצעים המשפטיים. כך ניתן לבנות רשתות בטחון אחד לשני או אחת לשניה כי המציאות אינה נתנת לחיזוי וברגע ששני אנשים מחליטים לקשור את גורלם ביחד, הם לא יודעים לאן דברים יתגלגלו, לטוב, לרע, ומה ידרש מהם בעתיד להקריב למען הזוגיות ולמען האהבה.

לשמחתנו בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות חד מיניים (וגם הטרוסקסואלים לצורך העניין שלא נישאים בשל מגבלות שונות) מבינים את החשיבות הרבה של הסדרת היחסים ביניהם באופן פורמלי, ורבים ורבות בקהילייה החד מינית דואגים לחתום על הסכמים שמבטיחים דאגה והגנה זוגית.

החשיבות הטקסית של ההסכם:

החשיבות של הסכם חיים משותפים היא לא רק פרקטית אלא גם טקסית. בכל העולם ובכל התרבויות יש טקסים שמעלים על נס את השיאים השונים בחיי הפרט. למשל טקס ברית מילה (הפיכת הבן ליהודי והכנסתו בברית אברהם אבינו), או טקס ההטבלה בנצרות,טקס בר מצווה (קבלת הנער עול מצוות), טקס הלוויה, וכמובן טקס הגירושין/הגט ביהדות (התרת נישואין בנצרות) או החתונה ובריתות הנישואין על סוגיהם השונים. הטקסים בעצם היותם פומביים ופורמליים ובעצם היותם הצהרתיים מביאים את בני הזוג למצב חדש בו הם רואים ותופסים את עצמם אחרת ומתייחסים לזוגיות כמבנה בסיסי גרעיני שעליו הם יכולים לסמוך. בכל הדתות ובכל התרבויות המשפחה היא המבנה הבסיסי ביותר והחזק ביותר שעליו בנויה בעצם כל התרבות. אין שום סיבה שקונסטרוקציה זו תימנע מלהיות גם נחלתם של בני זוג החפצים בה מהקהילייה ההומו-לסבית.