נשאלת השאלה, מהי הפעולה המשפטית שצריך לעשות כשעושים הסכם ממון?

למעשה מדובר בפעולה משפטית פשוטה ומהירה:

 כאשר עורך דין מכין הסכם ממון ובונה אותו נכונה, מדובר בפעולה משפטית פשוטה יחסית.

 כיום בית המשפט לענייני משפחה מאשר הסכמי ממון בזמן קצר ביותר, בדרך כלל תוך ימים ספורים.

גם בית הדין הרבני שבעבר היה גורר נושאים שכאלו במשך חודשים, בשנים האחרונות עשה שדרוג מערכות מקיף וגם שם כיום, הסכמי ממון מאושרים תוך זמן קצר ביותר.

 אפשר להגיד שבשל העובדה שקיימות שתי ערכאות שעושות בדיוק אותו דבר, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, אזי התוצאה היא תחרות סמויה, לעיתים אף בריאה, שבסופו של דבר משרתת את השירות שניתן ללקוח, זאת אומרת לנו, האזרחים.

 הפעולה המשפטית שאותה עושה עורך הדין היא לפי סעיף 2 (תת סעיפים א-ב), לחוק יחסי ממון שאומרים כך:

 א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן - בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן - בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

 ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

זאת אומרת שעורך הדין צריך להכין את ההסכם ולהתאים אותו לערכאה שאותה בוחרים בני הזוג לצורך אישור ההסכם.

על מנת שלא יכשל אישור ההסכם בשלב השני, על עורך הדין לוודא כי בני הזוג מבינים את ההסכם ואת ההשלכות שלו, זאת על מנת שדברים שונים לא התבררו בבית המשפט או בבית הדין ובשל כך ההסכם לא יאושר.

בדרך כלל עיכובים מיותרים באישור של הסכמים מביאים לכך שכסף שבן זוג או בני זוג מצפים לו לא מגיע אליהם בזמן ואז נגרמת עגמת נפש רבה.